ירדן שנת השירות

השנה המשמעותית בחיי!

 קהל הקוראים שלום, אני ירדן שהם, במקור מירושלים, כרגע עושה שנת שירות לפני צבא וגרה בחדרה. שנת שירות היא שנה שלמה בה תורמים לקהילה בהתנדבות מלאה. אני עד המחצית השנייה של כיתה י"ב בהיותי חניכה של אחריי לצבא מעולם לא התנדבתי. הגעתי לשנת השירות של אחריי כשחשפו אותנו- חניכי אחריי לכנס מתעניינים ובדחיפה ממדריכי הקבוצה אביעד שטראוח, שעכשיו נמצא בתפקיד של רכז הכנה לצבא מחוז חדרה וזיו גרימברג בוגר של שנת שירות ,מצאתי עצמי מתעניינת בזה. בהתחלה מאוד התלבטתי אם להגיע לכנס, לא ידעתי בכלל מה זה שנת שירות ולמה לדחות את הגיוס בשנה שלמה, לא האמנתי שאי פעם אגיד את זה אבל אני כבר אחרי מחצית מהשנה ואני יכולה להגיד בפה מלא שזו ההחלטה הטובה והמעצבת ביותר שעשיתי בחיי.

בשנת השירות אנו מתנדבים התנדבויות בוקר צהריים וערב, כאשר פעם בשבוע יש צהריים חופשי, ועוד פעם ערב חופשי, בהם אנו עובדים בעיקר על פרויקטים, הדרכות ופעילויות להתנדבויות, מדברים עם אהובינו מהבית ובעצם מקדישים זמן חופשי של כיף, מנוחה ובילויים לעצמנו. את מרבית הזמן בהתחלה הקדשתי לזומבה במתנ"ס או לשינה, משום שהייתי באמת עייפה מהשבועות העמוסים. עכשיו כשאני מרגישה שהשנה חומקת לי בין האצבעות אני מקדישה את כל כולו של הזמן החופשי להרמת פרויקטים ובניית מערכי הדרכה.

עוד פעמיים בשבוע בבקרים של ראשון ורביעי אנו מקבלים זמן שמתעסק בנו ובו העברת תכנים ע"י המלווה, מדריכת מזרח השמש, ומדריכה של דינמיקה קבוצתית- הדואגת שהיחסים בין חברי הקומונה יהיו נעימים במהלך השנה. השנה הזאת בשבילי היא סוג של הגשמה עצמית, אנחנו יושבים בתור קומונה או כל אחד עם עצמו, מעלים רעיונות לפרויקטים שאנחנו מאמינים בהם ורוצים לעשות ולהרים, ופשוט עושים אותם בגיבוי מלא. הפרויקט האחרון שהרמנו היה פרויקט שלי, וחברי הקומונה תמכו בו ועזרו לי לאורך כל הדרך, פעמיים בשבוע בערבים אני מתנדבת כצוות הדרכה של קבוצת אחריי, הכנה לצה"ל עם עוד שינשין מהקומונה שלי ומדריך בוגר שעבר צבא. מניסיוני כחניכה בקבוצת הכנה לצבא במחוז ירושלים המונה כיום 6 קבוצות היו לנו ימי ספורט וימי התנדבות בקהילה, מעבר לאימוני ההכנה לצבא, כשראה המדריך שאני מתעניינת בשנת השירות הביא לי להיות אחראית התנדבויות והוצאתי לפועל התנדבויות רבות של הקבוצה שלי.

כשהגעתי בתור צוות הדרכה לקבוצה וראיתי שחוץ מההתנדבות הקבועה והמהממת של מתוקים לחיילים (בה כל קבוצה אוספת מתוקים מקונים בסופרים, אורזת אותם למשלוחי מנות והולכת לבסיסים עם תחפושות כדי לשמח ולשמוח עם החיילים), לא עושים התנדבויות נוספות. החלטתי לקחת יוזמה ולבנות התנדבות מחוזית ליום המעשים הטובים ב- 5.3, יצרתי קשר עם עמותת 'רוח טובה' שאוספת כל השנה תרומות ומממנת פרויקטים בהפעלת מתנדבים. אבל אז הבנתי שמחוז חדרה המונה 3 קבוצות מחדרה ועוד קבוצה מאור עקיבא לא מאוחד כמחוז ושמעולם לא היו להם ימי ספורט. אז יצרתי קשר עם רכז אחריי לצבא מחוז חדרה גל מוסקוביץ, בניתי מניסיוני כחניכה יום ספורט המובנה בצורה של תחנות מגוונות המשלבות פיזיות, חשיבה וכמובן עבודת צוות והוספתי לו דברים שלדעתי היו חסרים בימי ספורט בהם נכחתי כמו משחק פתיחה קצר, סיכום המשלב חלוקת תעודות ומורל קבוצתי. התחלנו את היום ספורט במשחק פתיחה שבנינו אני וחברי הקומונה היצירתיים שלי, המשחק היה משחק הסוואות בשטח פתוח ובנינו אותו על המשחק המוכר 'דג מלוח', בהתחלה כל קבוצה קיבלה צבעי הסוואה וחבריה צבעו את הפנים (בשביל האווירה) ואז התחלנו את המשחק.. אני הייתי הדג ובכל פעם כשספרתי מאחת עד שלוש החניכים היו צריכים למצוא מקום מסתור ולהסוואות על מנת שלא אראה אותם, במטרה להגיע למקום בו אני נמצאת בלי שאסים לב, במקרה ושמתי לב המשתתף היה צריך לצאת מהמשחק. לאחר מכן, סיכמנו את הפעילות וכל שינשין לקח את הקבוצה שאתו יש לא את התחנה הראשונה. בסוף היום ספורט הגיע גם רכז מחוז צפון אמיר כהן להשתתף בסיכום, גל מוסקוביץ אמר כמה מילים חמות וחילקנו תעודות הערכה שבניתי לכל חניך על ההשתתפות ותעודת ניצחון לקבוצה המנצחת. בכך הכירו במעט הקבוצות אחת את השנייה והכירו בהיותם מחוז חזק. המטרה שלי ביום ספורט הייתה בסך הכול לעשות יום ספורט יחיד כדי שהקבוצות יכירו אחת את שנייה ונצא כמחוז להתנדבויות, וכך באמת יעשה. אך, כשהוא נגמר הרגשתי שאני חייבת לעשות עוד יום ספורט אחד לפחות וליישם בו את כל הלקחים שלמדתי מקודמו, כדי שהחניכים יעברו עוד יום ספורט משופר, מגוון, קשה, מהנה ומוצלח ואני בטוחה שעם רצון ועבודה קשה היום ספורט הבא יהיה מצוין.

*שינשין- אדם שעושה שנת שירות.
*קומונה- מקום בו חיים השינשינים ביחד למטרות משותפות- התנדבות.