מן העיתונות

בוגר "אחריי!" בידיעות אחרונות

חגי שפירא, בוגר "אחריי!" מספר על השפעת הפעילות בראיון למוסף "זמנים מודרנים", ידיעות אחרונות (11.1.2012):

"בכיתה י"ב חלה תפנית משמעותית. הצטרפתי לתנועת "אחריי!" שמכינה נערים לפני תיכון לצבא. באימון הראשון שבו השתתפתי הקבוצה רצה 3 קילומטרים. זו הייתה הפעם הראשונה שרצתי יותר משני קילומטרים, והיה לי ממש קשה. מאוחר יותר המדריך אמר לי 'אל תדאג, בסוף השנה אתה תהיה בכושר כל כך טוב, שכשאגיד לך שרצים שישה קילומטרים, תהיה מבסוט'. גילגלתי עיניים, אך להפתעתי ההתקדמות שלי לא איחרה לבוא. עם הזמן שמתי לב שאני מסוגל להמשיך את הפעילות הגופנית גם אחרי הריצה בלי להרגיש שאני עומד להתעלף כמו פעם".

"פעם אחת ביצענו אימון ספרינטים, ובמהלכן חזר התקף האסטמה. שוב הרגשתי תחושת מחנק וערפול חושים והרגשתי שאין לי יכולת לעמוד על הרגליים. המדריך ביקש שלא אתיישב כדי שלא ייתפסו לי השרירים. 'תעמוד ותירגע', הוא אמר, 'אתה משתתף בסט הבא'. פתחתי את הפה כדי לומר שאני על סף עלפון, אבל הוא כבר יצא לריצה עם שאר הקבוצה. 

"כשהם חזרו הוא תפס אותי בנחישות, הביט לי בעיניים ואמר לי: 'חגי, אני בטוח שאתה יכול'. כשהגעתי לקו הזינוק, אחזתי בכתפיים של שניים מחברי לקבוצה. הם נתנו לי להיתמך בהם ועודדו אותי לצאת לדרך כמו כולם. השקעתי מאה אחוז מהיכולת שלי והרגשתי איך הרגליים שלי מתנתקות מהעייפות. תחושת המחנק הוקלה. מעט חמצן החל לחדור לריאותיי. חדור ביטחון זינקתי קדימה ופרצתי את קו הסיום במקום השני מתוך 15".