 |
"המוות ינק את הדבש מנשמתך"אלון המדריך שליווה אותו במהלך ההכשרה לקראת הגיוס מציין בספר המחזור של חטיבת גבעתי את הדברים הבאים: "אנחנו נזכרים באימונים כשהיית מגיע עם נעלי צבא כל כך מורעל מחכה ומצפה לשמוע כמה קילומטרים אנחנו הולכים לגמוע היום באימון.
אנחנו נזכרים בחברות האמיתית שהפגנת כלפי החברים בקבוצה, באחווה ובנתינה. כיצד היית שותף לאימונים הקשים יחד עם חבריך, ונתת מעצמך עבור הקבוצה. אנחנו יושבים ונזכרים איך בריצות קבוצתיות ארוכות רצת לאחור לבד ותמיד חזרת עם מישהו ביד. ידעת להעריך את חבריך לקבוצה, את החזקים ואת החלשים, ולהקריב מעצמך עבור הצוות שהיית שותף אליו". בן גלובר היה חניך מעולה, אך מעבר להיותו חניך משקיען ורציני היה הוא אדם שאפשר לסמוך על כל מילה שהוא אומר, אדם ערכי, מכוון מטרה ותכלית. בן היה בעל תכונות אנושיות יוצאות דופן ורגישות חברתית. בן לקח חלק בפעילות למען הקהילה ביחד עם חבריו לקבוצה מתוך אמונה שיש בידו להשפיע ולשנות ולתרום לקהילה בצורה הטובה ביותר.
עם הצטרפותו לפרויקט "אחריי! לגבעתי", ניכר היה כי בן יהיה סמן ימני בקבוצה שמתגבשת. במהלך האימונים המיוחדים של הקבוצה, בן בלט בכושרו הגופני ובנחישותו. להכשרה הגיע לא פעם חולה והחליט על אף הקושי לנשוך שפתיים ולהמשיך כדי לסיימה יחד עם חבריו. אנחנו צפינו לו גדולות. משפחת "אחריי!" מאמצת את משפחת גלובר, את ליאורה סיוון ושחר. חיבוק חזק ואמיץ.
|
בן גלובר ז"ל
|
|
