זו הפעם הראשונה שהחלטתי החלטה כזו גדולה שהיא אך ורק בשבילי ולא מרצה את אמא, סבתא או אחי. לעיתים קרובות ויתרתי על דברים בגלל שאמא אמרה אחרת או שסבתא התלוננה. אך לא הפעם!

החלטתי לעשות שנת שירות שבה אני אעשה את מה שאני אוהבת ואמשיך בדרכי של נתינת עזרה ואהבה לאנשים הזקוקים לעידוד ותמיכה. וזאת למרות שאהיה רחוקה מהבית עוד שנה ולאמא יהיה קשה להסתדר לבד וסבתא וסבא יתגעגעו אלי מאוד ואני לא אהיה שותפה בחוויות הילדות של האחיינים שלי הגדלים כל כך מהר.

אמא בהתחלה לא הבינה למה הבת שלה עושה דברים הפוכים ולא עושה כמו שכולם, בדרך הנכונה ללכת אחרי הלימודים לצבא. אחי אמר שאני חיה בסרט, בסרט שבו אני יכולה להפוך את העולם ליפה יותר. עמדתי על שלי ואני שמחה שלא הצליחו לשנות את דעתי כמו שבדרך כלל.

בהתחלה חשבתי ששנה זו באה רק לשרת את הרצון שלי לעזור ליחיד בחברה ולנסות לשנות ולהשפיע על החברה (לדעתי שנת השירות היא רק תחילתה של דרך זו כי למרות ששנה זאת מאוד פורייה בעשייה לדעתי השאלה האמיתית היא עם ממשיכים עם אותו הרצון בעתיד כאורך חיים או לא), אבל בהמשך הבנתי ששנה זו עוזרת ונותנת לי יותר. בזמן הזה אני לומדת להכיר את עצמי טוב יותר, יש לי את הזמן לחשוב על החיים, מה אני רוצה לעשות בחיים לאין הם מובילים אותי ולאין אני רוצה שיובילו. אני מרגישה שהצלחתי לקחת את הזמן בידיים שלי ולנצל אותו כמו שאני אוהבת ורוצה ולא כמו שכולם אומרים שצריך.

אחת החוויות הכי משמעותית כאן היא שאני גרה בדירה אחת הנקראת "קומונה" עם ארבע אנשים מיוחדים השונים זה מזה מהקצה אל הקצה. אני גרה עם בחור אתיופי, בחורה דתייה, קיבוצניקית ואוקראיני. כל אחד מאיתנו גדל במציאות אחרת שהובילה אותו להיות ישראלי בדרכו. אני ומקסים ישראלים עם מטען של מנהגים מאוקראינה, אפרת ישראלית שגדלה באורח חיים דתי, דמוז ישראלי עם מסע מפרך מאחוריו בדרכו לישראל ורעות ישראלית שגדלה בחיי שיתוף ובאורח חיים שונה מזה שבעיר. ביחד אנחנו משלימים את אחד השני ולומדים מאחד השני. רעות היא הסדר והארגון, אפרת היא הלב, מקסים הוא המוח, דמוז הוא הנשמה ואני ההבנה. ביחד אנחנו קיבוץ גלויות קטן וההוכחה לכך שכל הישראלים באשר הם שונים בסופו של דבר הופכים את ישראל למקום רחב ומגוון יותר בעל רעיונות רבים ושונים שבעזרת שיתוף פעולה יכולים להפוך את המדינה שלנו למקום יפה יותר.

קחו דוגמא מאיתנו - אפרת כבר ממלמלת מילים משירים באמהרית ויודעת לרקוד לצלילם, אני ורעות מלמדות את אפרת איפה נמצאים הכלים החלביים והבשריים, אפרת לומדת רוסית וכולנו למדים מאפרת על ענייני הדת ושומרים ביחד על השבת והכשרות. אנחנו אוכלים מאכלים מכל העדות, רואים סרטים הודים ויחד עם הריבים נהנים מהאופי ומהשיגעונות השונים המיצגים כל אחד מאיתנו. כי רק כך בהיותנו כל כך שונים אנו למדים יותר מאחד השני.