"אחריי! בשטח"

"אחריי! בשטח" – חוגי סיירות המהווים מסגרת מקדימה לשאר הפרויקטים בעמותה, בה לראשונה נפגשת אוכלוסיית היעד של "אחריי!" עם ערכי התנועה. חוגי הסיור נועדו להפגיש את בני הנוער עם ארצם ולהמחיש כי ניתן לשנות ולהשתנות על ידי פעילות אקטיבית למען עצמנו ולמען הקהילה.

מטרות הפרויקט:

1. חינוך הנוער לאהבת הארץ וחיבורו למורשתה.
2. פיתוח עצמאות, העצמה אישית והקניית תחושת מסוגלות.
3. חינוך הנוער לאזרחות פעילה ולמעורבות חברתית.
4. הכשרת מנהיגות צעירה, בפרט בקרב אוכלוסיות רווחה.
5.  טיפוח מודעות ופעילות סביבתית "ירוקה".

שיטת העבודה:

1. הכרת הארץ, אתריה, נופיה ואנשיה, "דרך הרגליים", תוך שימת דגש על זיקה היסטורית לארץ, מגוון אוכלוסיות המדינה ושמירת טבע.
2. התמודדות עם אתגרים ע"י הקניית מיומנויות שטח, ככלי מעצב המכוון להתמודדות עם קשיים פיסיים ונפשיים בשטח בפרט ובחיים בכלל.
3. פעילות קהילתית התנדבותית במגוון תחומים בהם מתמחה "סייר אחריי! בשטח".

רציונל הפרויקט:

הרעיון של תוכנית "אחריי! בשטח" הוא לטעת בחניכים תחושת הצלחה, יכולת התמודדות עם קשיים ותחושת מסוגלות. המטרה היא לעצב אדם בוגר יותר, שקול יותר, מודע לעצמו ולסביבתו, איכפתניק, נחוש ובעל יכולות.

מיומנויות שטח:

טיולים:

ההתרגשות מפיסת נוף, ההתפעמות מצורות החיים הרבות של הטבע, הסיפוק מההתמזגות עם השטח אינם נחלתם של רבים. הסיירים של "אחריי!" מתרחקים ממרוץ הקידמה העירוני אל המרחבים הפתוחים. הסיירים של "אחריי!" נפגשים עם פניה הרב גוניות של התרבות הישראלית. הסיירים של "אחריי!" חוזרים אל היופי הבתולי של ארץ בראשית... בהליכה.

הכשרות סביבה וקהילה: 

ההתנדבות בקהילה מחזקת את הקשר בין הפרט למדינתו. לצד מיומנויות השטח ולפעילות ירוקה, זוכים החניכים לרכוש מגוון רחב של כישורי חיים - ידע ויכולות שאינם נרכשים במסגרת החינוך הפורמלי. החניכים עוברים הכשרות בשיתוף גופים מקצועיים כדוגמת: כיבוי אש, הגשת עזרה ראשונה, טיפול בבע"ח, אימוץ אתרים, צילום ועוד... בסיומה של כל הכשרה מתנדבים החניכים בתחום שרכשו ובכך תורמים את חלקם לטובת הקהילה.

הצורך עליו עונה הפרויקט: 

1. המישור האישי: רבים מהנערים והנערות רוצים להצליח, לקחת את עצמם בידיים ולפתוח דף חדש. השטח הוא מַפתח לרכישת כּלים, שיעזרו לחניכים ולחניכות להצליח גם בתחומים אחרים. בנוסף, הקורס הוא מנוף לחניכים שעד היום לא הצליחו לתפוס את מרכז הבמה ושבית הספר לא היווה עבורם נקודת הצלחה, להצליח ולהיות מובילים בתחומים שאינם פחות "נחשבים" או חשובים בעיני עצמם ובעיני סביבתם. רבים מהנערים ומהנערות רוצים לשנות אבל אינם יודעים איך ואינם מבינים עד כמה. "אחריי!" מלמד את ה'איך' ומבהיר את הלמה. 
2. המישור הקהילתי: העצמת קהילות מוחלשות צריכה לבוא, קודם כל, מתוכן. "אחריי!" מחנך לאחריות אישית על הסביבה. במסגרת ההכשרות השונות שעוברים החניכים הם זוכים ליכולות חדשות המתורגמות לשפת המעשה: התנדבות ומעורבות בקהילה –וחיזוקה!
3. המישור הלאומי: מדינת ישראל עדיין מעצבת את אופייה. גם בשנת 2007 יש רבים שמרגישים, כי הם נמצאים בשולי החברה, וכי המדינה אינה שייכת להם. אנו מחנכים את חניכינו לחשוב על עתידה של המדינה בראייה סביבתית כוללת (מיחזור, זיהום וכיו"ב) ולהתחבר לארץ בדרך הפשוטה ביותר – דרך הרגליים. אנו רואים חשיבות חברתית עליונה לחבר את אחרון הנערים והנערות, שפרשו מכל מסגרת, חזרה אל מרכז ההוויה הישראלית.

סגל ההדרכה:

התוכנית השנתית:

פעילות שנתית קבוצתית –ספטמבר עד ספטמבר:

בסיום שנתיים של מסלול ההכשרה יעבור החניך סדרת הישרדות בת מספר ימים בסיומה יוסמך כ"סייר אחריי! בשטח" או אז יעברו החניכים לתכנית "אחריי! לצה"ל" שנועדה להגביר את הנכונות והמוכנות לשירות משמעותי בצבא שכן צה"ל הוא חלון הזדמנויות לצעיר/ה ושער כניסה אל מרכז החברה הישראלית. חניכים שנשרו מהמסגרות הפורמליות יוכלו להצטרף אל מרכזי הלימוד של תנועת "אחריי!" ולחזור למסלול של לימודים לבגרות.

עקרונות מנחים:

1. "אתה לא לבד" – תנועת "אחריי!" תהווה מסגרת תומכת משפחתית של בני הנוער והמשפחה על מנת שלא ירגישו כי הם ניצבים לבדם בעולם.
2. "מודל לחיקוי" – המדריך שמגיע עד בני הנוער, בשכונה שלהם, ברחוב שלהם ואף בבית שלהם, המדריך שאוחז בידם ומוביל אותם, עקב בצד אגודל, יהווה דוגמא לאזרחות טובה.
3. "שיתוף פעולה סביבתי" - העמקת שיתוף הפעולה עם עמותות וארגונים ירוקים ומעורבות במאבקים לאיכות הסביבה.
4. "תחליף" - את מקומם של השעמום, השוטטות ועבריינות הנוער מחליפים התכנים העיוניים והמעשיים של הפרויקט.
5. "סל חינוך" – הסיירות אינה לבד בתהליך החינוכי של |"אחריי!" אלא רק הצעד הראשון. לתנועה פרויקטים נוספים המומלץ לשלב את החניכים הבוגרים של התכנית בהם: מרכזי לימוד לבגרות, הכנה לצה"ל וקומונות שנת שירות.
   כמו כן, יש חשיבות לשלב גופים קיימים בקהילה: בתי הספר, המתנ"ס, מנהיגות מקומית, מוסדות רווחה, משרד הקליטה ועוד.
6. "דאגה לפרט" – בסופו של יום יש לדאוג לכל פרט ולפעול לשילובו במסגרות הפורמאליות של המדינה.
7. "הטרוגניות" – משחר ימיה של תנועת "אחריי!" מסגרות הפעילות היו הטרוגניות. שילוב של נוער בעל רקע שונה, עם מאפיינים שונים, הוכיח את עצמו. השילוב מהווה אתגר הן לנוער ה"חזק" והן לנוער ה"חלש". קבוצות הטרוגניות שמות ללעג את האפליה הבוטה והאפליה הסמויה כלפי קבוצות אוכלוסייה. קבוצות הטרוגניות מדמות טוב יותר את המסגרות בהן יתקלו הנערים בעתיד.
8. "ייצוג" - תכנית "אחריי! בשטח" צריכה להיתפס כמסגרת חמה ועוטפת מחד אך גם כמייצגת את הסביבה ומוסדות המדינה. "אחריי!" יהיה גשר. אם תנועת "אחריי!" לא תיתפס כמייצגת את העולם שבחוץ אזי החניכים לא ירגישו שהם חוצים את הגשר.
9. "שילוב בוגרי התכנית במערך ההדרכה" – השילוב יעשה בשלב ראשון באמצעות פרסום ההצלחות של הבוגרים והעמדתם כמודל הזדהות ואח"כ כמדריכים צעירים לדורות הבאים.
10. "מיפוי"- הדחיפה מצד אנשי המקום והמשיכה של המדריך להשתתף בתכנית חשובות באותה מידה. כדי שמיצוי הגיוס יהיה אופטימלי יש צורך במיפוי מקסימלי.
11. "ניסיון ארגוני"- תהליך של הפקת לקחים מכל פעולה, כפי שקיים ב"אחריי!", ושיפור מתמיד של התכנית מהווה, גם הוא, תנאי להצלחה. זרימת הלקחים צריכה להיעשות מהשטח אל מנהלי התכנית. את מסד הלקחים יש להוציא מידי המדריך והמלווה כדי שיהיה בו ממש.

אחריי! בשטח - סיירות

• טיולים בארץ
• תוכנית שנתית
• מה חדש?
• אנשי קשר
• גלריה