``אחריי!`` לבגרות

הפרוייקט משלב הכנה לבגרות במתמטיקה ברמה של 3 יחידות לימוד, יחד עם הקניית ערכים חינוכיים כגון אחריות, תרומה לקהילה, התמדה ועוד. מטרת התכנית היא בראש ובראשונה לתת לחניך את תחושת המסוגלות האישית והביטחון, שהוא יכול להצליח, במידה והוא מחליט להצליח. החניכים הופכים להיות חלק מקבוצה פעילה ודינמית, ודרך השתלבותם בה הם נחשפים לתכונותיהם ולהיותם חלק מקבוצה וחלק מקהילה. אנו מבקשים להעביר את המסר כי הבגרות במתמטיקה היא אפשרית לכל נער ונערה בישראל.

אור ברק, "אחריי! לבגרות" ברחובות

שמי אור ברק, בוגר "אחריי! לבגרות" רחובות. מכיתה ט' עד כיתה י"א עברתי חמישה בתי ספר. אף פעם לא הצלחתי להבין את מקצוע המתמטיקה, ובשלב כלשהו הפסקתי לנסות. בכיתה י' הגעתי לתיכון חדש, כשהלימודים לא עניינו אותי ולא הייתה לי שום מוטיבציה ללמוד. בכיתה י"א שמעתי מהמחנך שלי על פרויקט "אחריי לבגרות", והחלטתי לנסות להצטרף, כשהגעתי לפעילות שמתי לב שהאוירה מיוחדת ושונה מהשיעור הרגיל! ראיתי שככל שאני משקיע, הציונים שלי משתפרים ואפילו התחלתי להתאהב במקצוע. מפה לשם התחלתי להשתפר במתמטיקה באופן משמעותי, והתחלתי לקבל ציונים גבוהים שגרמו לי לסיפוק רב. במהלך השנה גם הצטרפתי לסדרות השטח של התנועה, יחד עם כל הקבוצה שממזמן הפכו לחברים הכי טובים שלי. כשהבנתי שאני מסוגל להתמודד עם כל בגרות, במהלך כיתה י"ב ניגשתי כמעט לכל הבגרויות בביה"ס, ובימים אלה אני מסיים תעודת בגרות מלאה. במהלך השנה גם כתבתי שיר ראפ על "אחריי!" וזכיתי להופיע על במה ענקית בפני כל התנועה. כיום אני חניך במכינת "ארז אחריי!" בלוד, ובשנה הבאה אני מתכנן להתגייס לתפקיד משמעותי בצה"ל.

רוני בריז, "אחריי! לבגרות" מקרית גת

"היו ימים בהם הרגשתי כמו עוד דף בספר בעל מיליוני עמודים. לא תמיד האמנתי שהחיים שלי יובילו אותי להיות בכותרת. בעבר הייתי חניכת אחריי, ציירת בזמני החופשי, חיה את חיי כאילו הם דלים וריקים, בין הדפים. זה לפחות לפני שהבנתי שלמרות הכול, כל זה, כל החיים שלי, זה אני. ואני בוחרת אם לחיות אותם בריקות ופשטות, או להגיע לחיים חזקים ומלאים בכל מה שטוב, לא רק לי, אלא לאחרים גם כן. תמיד התקשיתי להבין את זה, לא תמיד הצלחתי במה שניסיתי להשיג, לא תמיד עשיתי הרבה למען זה. אולי כי לא חשבתי שמגיע לי, אולי כי לא אהבתי והערכתי את עצמי מספיק. אבל למרות הכול, פה באה היד המצילה, המבט הרך, התמיכה הרכה. פתחתי את עצמי למשפחה, לחברים, והכי חשוב- לעצמי. כי אם אתה לא תיתן את הדחיפה האחרונה להצלחה, לא משנה במה, אף אחד לא יעשה זאת בשבילך יותר טוב ממך. למדתי להעריך את עצמי למרות הקשיים והכישלונות, למדתי לאהוב את עצמי למרות כל זאת כי עמוק בפנים כולנו יודעים שאנחנו מסוגלים ליותר, כל עוד נרצה ונהיה מוכנים לעבוד למען מטרה זו, לדחוף את עצמנו למה שטוב יותר. פרוייקט "אחריי! לבגרות" העניק לי את ההזדמנות להוכיח את כל זה בצורות שלא ידעתי שהייתי מסוגלת אליהן בהתחלה. הצוות והחברה הנעימה, ביחד עם המוטיבציה להצליח בהחלט הגיעה לליבי ולאני האמיתי, ועזרה לחתום את הפרק האחרון בספר חיי המשונה, עם החתימה היפה והצבעונית ביותר."